אנו שומעים לא אחת על מקרים של אלימות בעבודה, אנשים שקמו בבוקר ליום עבודתם, כבכול יום, ונאלצו להתמודד עם אלימות שהותירה אותם חסרי ישע.
בעוד יש מקרים בהם אופי העבירה הוא פלילי מובהק, כאן נשאלת השאלה – האם מקרי אלימות בעבודה מוגדרים כעבירה פלילית?
למעשה, מקרי אלימות בעבודה נחשבים לחוקים חיצוניים, שלא נמנים עם חוקי העבודה, אולם הם מהווים סיבה בסיסית להגשת תביעות – בין עובד לעובד או בין עובד למעביד. מקרי אלימות נכללים במסגרת חוק העונשין, יחד עם לשון הרע ועוד.
הכדור בידיים שלנו
הסטטיסטיקה מראה כי אנשים רבים חווים מקרי אלימות בעבודה, וחוששים לדווח עליהם. מדוע? יש לכך לא מעט סיבות: מפחדים שהאדם האלים יתנכל אליהם, חוששים מפני אובדן מקום העבודה, מתביישים לומר שהותקפו ועוד. במקרים שכאלו, אסור להוריד את הראש! מקרה אלימות בעבודה הוא לא עניין של מה בכך, הרי אותו אדם שגילה אלימות כלפי עמית או עובד שלו, יכול להמשיך במתודה הזו ולנקוט במדיניות של הפחדה וטרור כנגד כל מי שעובד לצידו או אצלו. כאשר מדווחים על מקרי אלימות בעבודה, מסייעים במיצוי הדין עם אותו אדם נפשע, וכן דואגים שזה לא יקרה לעובדים נוספים, כך שתיחסך עוגמת נפש רבה מהם.
לא בטוחים מה לעשות? התייעצו עם עורך דין לדיני עבודה
רבים חשים שהם זקוקים לליווי רשמי שניתן להם מאת איש מקצוע. מי שאמון על התמודדות עם מערכת החוק והמשפט בכל הקשור בדיני עבודה, הינו עורך דין לענייני עבודה. באמתחתו ידע נרחב אודות מערכת החוקים והדינים במקום העבודה, מה יש לעשות בכל מקרה לגופו, וכך יש לו גם ניסיון בנקיטת הליכים פליליים במידה וזה מתבקש. מידע נוסף על דיני עבודה, וכיצד יש לפעול במקרים שונים במסגרת מקום העבודה, ניתן לקרוא כאן https://ddlaw.co.il.
ומה בגין התעמרות?
התעמרות הינה פגיעה בכבודו של עובד. מעסיק צריך לספק לעובדיו סביבה מכבדת ונעימה, בה כבודו נשמר ולא מופגנת כלפיו התנהגות משפילה או מטרידה. אם האלימות איננה פיזית, אין זה הופך את הדבר לפחות גרוע וגם בזה יש לטפל ביד רמה.
במקרים של התעמרות במסגרת מקום העבודה, יכול הנפגע לקבל פיצוי. מקור הפיצוי נובע מעוגמת הנפש שנגרמה לו, או לחלופין כתוצאה מהפרת החובה לפעול בכבוד כלפיו.
אף על פי שאין זה חוק מפורש שמופיע בדין הישראלי, האיסור על התעמרות עבר כהצעת חוק בכנסת בשנת 2015. למכות שטרם נכנס לתוקף, בתי דין אזוריים מכירים בעוול הנפשי שזה עלול לגרום לעובדים, ולכן פסקו עוד בטרם החקיקה הרשמית, כי מי שיתעמר בעובד אחר יצטרך לשלם לו פיצויים. כחלק מהצורך להגן על כבוד האדם וחירותו, יש לדאוג לכבודו של העובד.
