כאשר אדם מגיע למצב ובו חובותיו גדולים עד כדי כך שהוא לא יכול להחזירם, הוא יכול לבחור לפנות לערכאות המשפטיות ולהתחיל בתהליך של הכרה בו בתור חדל פירעון. במסגרת הליכים משפטיים אלו יגיע החייב להסדר עם הנושים לפיו ישלם להם תשלום חלקי בלבד של החובות והם ימחלו לו על שאר החובות.
תהליך משפטי זה לעיתים מכונה בפי מי שאינם בעלי השכלה משפטית בתור "פשיטת רגל", אולם מדובר בשני מונחים אחרים אשר חשוב לדעת מה ההבדל ביניהם – על מנת לא לייצר בלבול לא הכרחי בכל הנוגע לתחום הזה.
מהו המצב המשפטי של חדלון פירעון?
חדלון פירעון הוא מצב משפטי שבו מוגדר חייב אשר לא החזיר את חובותיו ובחר לפתוח בהליכי חדלות פירעון. באמצעות הליך זה ניתן להגיע להסדר ובו החייב לא משלם את כל חובותיו אלא רק חלק מהן, אך עדיין מוגדר בתור כזה שעמד בכל חובותיו ויכול לפתוח דף חדש פיננסית.
מדובר על אפשרות חשובה מאוד שעומדת בפני חייבים על מנת להתקדם הלאה ולהצליח להשתקם ובו בזמן לעמוד באופן חלקי בחובותיהם – מה שמשרת את האינטרס של שני הצדדים, הן של הנושים אשר מקבלים יותר משהיו מקבלים והן של החייב אשר לא חייב לשלם את כל החובות.
במהלך הליכי חדלון הפירעון בית המשפט ממנה נאמן מטעמו שיהיה אמון על ניהול ההון של החייב. במסגרת הניהול הזו הנאמן שומע מכל הנושים את דרישותיהם השונות ויוצר סדרי עדיפויות (כקבוע בחוק) כיצד ואיך לשלם לאיזה נושה.
כל עוד לא שילם החייב את מרבית חובותיו מוטלות עליו מגבלות נוקשות יחסית, למשל ברוב המקרים ישנו איסור יציאה מן הארץ מתוך החשש שהחייב יברח טרם שילם את כל חובותיו. עם זאת, ישנן גם מגבלות נוקשות יותר שנותרות גם לאחר ההליך, לפירוט ניתן לפנות לעורך דין דניאל ינובסקי שיתאר את השלכות ההליך לאשורן.
מהי פשיטת רגל?
פשיטת רגל היא הליך של חדלות פירעון שנוצר לפני חוק חדלות הפירעון. כלומר, מדובר על הסדר שפותר בעיה דומה – החזר חלקי של החובות, אך בפרוצדורה חוקית אחרת. בעוד שפשיטת הרגל נעשית לפי החוקים, הזכויות ופקודת פשיטת הרגל, חוק חדלון פירעון הוא זה שרלוונטי לתיקים שנפתחים היום.
באופן טבעי, משום שמדובר על מסגרות חוקיות שונות ישנם פערים בהסדרים המשפטיים ובמגבלות שמוטלות על כל אחד שנמצא בסטטוס כזה או אחר. הליכים שנפתחו לאחר ספטמבר 2019 ייקראו הליכי חדלות פירעון.
סיכום
הן חדלות הפירעון והן פשיטת הרגל מגיעים לטובת האדם בעל החובות שלא יכול להחזיר את כל חובותיו. על אף שבלשון היום יומית משתמשים בשני המונחים בערבוביה, משמעותם שונה משום שהם מצביעים על הליכים משפטיים נפרדים המתקיימים בסיטואציות שונות (בתלות בתאריך פתיחת התיק).
